פסק דין
1. התובע, רכש במהלך 2012 דירה מנציגי שיכון ובינוי ברחובות וכתב התביעה הוגש על ידי התובע בלבד- אם כי התביעה מנוסחת כך, שכאילו מדובר ברוכשים ולא ברוכש אחד.
לטענת התובע, תוכנן מועד מסירת הדירה 30.3.13 עם שני חודשי איחור, קרי ליום 30.5.13 ולאור הטענות, אותן מעלה התובע בתביעה זו, מבקש הוא מבית המשפט לחייב הנתבעות לשלם לו הסך של 29,370 ₪ - כפי שמפורט בסיפא לכתב התביעה.
ואלו הן העובדות והטענות העיקריות, אותן מעלה התובע להצדקת תביעתו:
א. א) במהלך הבניה ולפני מסירת הדירה, נתגלו ליקויים והתובע התבקש להביא חברת בדק על חשבונו על מנת לבחון הליקויים ולאחר דו"ח הבדק ולאור הערותיו, נאמר לתובע, שתוקנו חלק מהליקויים ואילו שאר הליקויים לא נכונים, שכן חברת הבדק מכניסה ליקויים פיקטיביים על מנת לנפח את הדו"ח.
במהלך זמן זה, הוחלפו כל רצפות הבית והתובע אף התריע, שהדירה לא תהא מוכנה למסירה ב-30.5.13, משום שלא יספיקו לתקן את הליקויים בזמן.
ב) ביום 30.5.13 שלח מר יקי, נציג הנתבעת 2 (להלן:"יקי") לתובע הודעה, שעליו לקבל את הדירה, למרות שהדירה לא הייתה מוכנה והדירה אכן נמסרה בסביבות השעה 23:00, כאשר מופעל על התובע לחץ אישי, תוך הבטחות שהכל יתוקן ויסודר תוך יום יומיים.
למרות שהובטח לתובע, שכל הליקויים יתוקנו מיידית, חומרי הבניה יפונו ויסיימו את הדירה לקראת מגורים, הגיע התובע לדירה בשעה 18:30 לבצע קבלת הדירה. הקבלה ארכה כ-25 עד 30 דקות, מכיוון שהיה ברור, שהדירה לא מוכנה ולא ניתן לעבור לגור בה בשל חומרי הבניה שנותרו שם ועוד עבודות לא גמורות ותוך כדי מחויבותו של יקי לתקן את הליקויים, נכנס פועל טייח למרפסת בפעם שנייה ליישר את תקרת המרפסת.
ג) יומיים לאחר חתימת התובע על קבלת הדירה, הוא הבהיר למר אסף ניצן, מפקח מטעם הנתבעת 1, שהוא חתם תוך טעות ותחת לחץ של הקבלה בעוד הדירה אינה ראויה למגורים.
פועלי הקבלן נכנסו לדירה, ללא רשות התובע, ללא תאום עמו וללא בקשה וללא קשר לתיקון הליקויים ועשו בדירה כבתוך שלהם ואף גנבו כלי עבודה, הדירה הפכה לשירותים, השתמשו במים – דבר שגם עיכב את כניסתו של התובע לדירה.
ב. לטענת התובע, אותם ליקויים שנמצאו על ידו – לא תוקנו עד יום הגשת התביעה וכמו כן, לא נרשמה הדירה במשרדי מס רכישה בתאריך הנדרש וכך נאלץ התובע להמשיך ולגור בשכירות ולמרות פניותיו של התובע אל הנתבעות – התעלמו הן מפניותיו וכתוצאה מכך נגרמה לו עוגמת נפש.
עוד מציין התובע, שעד יום 27.6.13 לא הייתה הדירה ראויה למגורים ועם סיום תיקוני הליקויים התאפשר לתובע ביום 4.7.13 להיכנס לדירה.
2. א. א) הנתבעת 1 (להלן:"שיכון ובינוי") והנתבעת 2 (להלן:" שגראוי") הגישו כתב הגנה משותף ובתחילה טענו טענת סף, לפיה יש לסלק התביעה על הסף, משום שאינה ראויה להידון בבית משפט לתביעות קטנות.
התובע הופנה לבקשה זו, אך התובע עמד על כך, שהתביעה תתברר בבית משפט זה, משום שלטענתו, מדובר במסירת דירה שלא הייתה ראויה למגורים וביקש שלא להעביר הדיון כמבוקש על ידי הנתבעות.
עוד נטען, שהתובע אינו זכאי לפיצוי כלשהו בגין איחור, כביכול במסירה- איחור שלא קיים ולא הוכח.
ב) שגראוי ביצעה מרבית תיקוני הליקויים הנטענים בחוות הדעת מטעם התובע ולא נותרו ליקויים נוספים ואם סבר התובע, שעדיין קיימים ליקויים, היה עליו להגיש חוות דעת מעודכנת.
עוד נטען על ידי הנתבעות, שכלל לא היה איחור במסירת הדירה.
ב. א) על התובע לא הופעל כל לחץ לקבלת הדירה ובעת מסירת הדירה היא הייתה ראויה למגורים ולא היו בה ליקויים כלשהם המונעים שימוש סביר בדירה למגורים ואם היו עדיין ליקויים, היו אלה ליקויים פשוטים שאינם מונעים מגורים ושתוקנו סמוך למסירת הדירה על ידי שגראוי.
התובע חתם על פרוטוקול מסירת הדירה לאחר שעמד על זכויותיו בעת המסירה ומיד לאחר המסירה, הכניס התובע קבלנים פרטיים מטעמו לביצוע עבודות התאמה ועבודות התאמה שהוא בעצמו ביצע, שנמשכו למעלה מחודש וחצי וזה מה שמנע שימוש בדירה.
ב) הנתבעות מכחישות את הסכומים הנתבעים על ידי התובע ובפועל, לא הוכיח התובע הסכומים הנתבעים.